google.com, pub-7010878865197159, DIRECT, f08c47fec0942fa0.txt

הרכות שבעוצמה/סוזי אבני

7 ביוני 2018

אני יושבת מול המחשב, מתחילה להקיש על המקשים, רוצה לשתף, רוצה לספר,

רוצה שתחושו את ההתרגשות שאני חווה בכל פעם שאני מתחילה את אימוני הכוח ונכנסת אל תוך יחידת הזמן שלי.

זמן שהוא רק שלי.

מנסה למצוא את המילים, לחבר משפטים ולצאת למסע של חשיפת רגשות.

הגיע הזמן להוציא לאור רובד אחד מתוך הרבה מאוד רבדים שמרכיבים אותי, הופכים אותי למי שאני.


ומי אני – אתם שואלים…

אני אישה, אמא, רעיה, בת מסורה, אשת קריירה, סטודנטית, חברה ואחות קטנה.

לצד כל זה ישנו עוד דבר אחד שהוא שלי, משהו פרטי שגורם לי להיות שלמה ולתפקד במספר מישורים בו זמנית, מאפשר לי להרגיש שאני חזקה פיזית ומנטלית.

הוא מבטיח לי לקיים את הבטחותיו כל עוד אני אתמיד, כל עוד אמשיך להתאמן.


קוראים לי סוזי, אני אוהבת את החיים ומשתדלת להפיק מהם את המירב.

יש כאלה שיעידו עלי שאני אופטימית, חייכנית, אחת שרואה בעיקר את החלק הטוב של הדברים.

אני אוהבת לצחוק, מאמינה בתקשורת בין אנשים על ידי הומור. בעיני לשמור על מצב רוח מרומם מקדם אותי יותר מאשר לחפש אשמים ולהיות מדוכדכת.

תמיד הייתי כזו, גם כשהייתי ילדה/ נערה עם עודף משקל קל.

החזות שלי לא הפריעה לי ביום יום.

התבגרתי והתחתנתי, חיי היו סביב הבית והעבודה.

כשנכנסתי להיריון הוספתי למשקל גופי שלושים ושניים ק"ג.

וזה לא נעצר שם, לאחר שילדתי את בני הבכור המשכתי לעלות במשקל.

הגעתי למצב שרק מכנסיי גומי וחולצות ענקיות הרכיבו את המלתחה שלי, ואותם ניתן היה לרכוש רק בחנויות למידות גדולות.


 

 

 

 

 

 

 

 


החיים המשיכו להם עד שיום אחד החלטתי לעשות שינוי, לנסות להוריד במשקל.

התחלתי בדיאטה והחזקתי לעצמי אצבעות להצלחת התהליך.

הקילוגרמים ירדו ללא הדרכה והכוונה, בשנה ראשונה ירדתי במשקל עשרים ק"ג, בשביל להגיע ל- BMI תקין הייתי צריכה לרדת עוד חמישה עשר ק"ג.

בשנה הראשונה של תהליך ההרזיה לא עשיתי שום פעילות גופנית, כל הירידה במשקל הייתה בעזרת שינוי התזונתי שבוצע על דעת עצמי בלבד.

לא אהבתי, לא עשיתי ולא רציתי לעשות פעילות גופנית.

לא ידעתי מה אני מפספסת.

לא תיארתי לעצמי שאני עלולה להזיק לעצמי מבחינה בריאותית .

בשנה השנייה רציתי לזרז את הירידה במשקל, החלטתי להתחיל להתאמן (לשמחתי).

נרשמתי למכון כושר שהיה במרחק הליכה מהבית, יותר נכון אפילו לא הייתי צריכה לחצות כביש כדי להגיע אליו.

המכון שכן בהמשך לחנייה של הבניין בו אני גרה. מכון קטן, שכונתי, שקיבל לשירותיו חברה חדשה.

פעמיים – שלוש בשבוע פקדתי את המכון, נכנסתי רק לחוגים.

הצד של המכשירים, ההליכונים והאביזרים השונים לא עניינו אותי.

אני חייבת להודות כי בהתחלה הייתי מגיעה למכון בלי חשק, אבל יוצאת מרוצה.

בחלוף הזמן התחלתי לחבב את תהליך ההגעה למכון, כמעט כמו חוגים שהשתתפתי בהם. באותו הזמן המשכתי להוריד במשקל, ובסה"כ הורדתי שלושים ושבעה ק"ג.

בשנים האחרונות ישנה חשיפה רבה על אורח חיים בריא ופעיל.


בעיני כאשר דנים על כושר גופני מכוונים את הזרקור בעיקר על אימונים אירוביים, לא מספיק מדגישים את חשיבותם של אימוני כוח.


אני התחלתי להתעניין בתחום של בריאות וכושר. ככל שקראתי יותר על תזונה ואימונים, הבנתי שירידה במשקל אינה בהכרח אורח חיים בריא.

הבנתי שאם אני רוצה להיות בריאה יותר, עלי להקפיד על תזונה נכונה ולעשות כושר גופני, וכל זה צריך להיות מסודר ומתוכנן מראש.

החלטתי להיעזר באנשי מקצוע טובים, ידעתי שהם יעזרו לי ליישם את שני המישורים אלה על הצד הטוב ביותר.

קיוויתי שעל ידי תזונה נכונה ואימוני כושר אוכל לשפר את הבריאות שלי האימונים יחזקו אותי והתזונה תתן לי את הכוח להתאמן.

זה דומה לשרשרת שמורכבת מחוליות: חוליה מושחלת בתוך חוליה, כמו תכשיט יפיפה, כל מי שעונד אותו קורן ומתמלא בטוב.


 

 

 

 

 

 

 

 


מכון הכושר שהתאמנתי בו נסגר.

התחלתי בחיפושים אחר מקום חדש לאימונים.

לאחר שיקולים רבים עשיתי מנוי למכון כושר יחסית רחוק מהבית.

תזונאי היה, מכון כושר יש, נותר למצוא מאמן.


לא תיארתי לעצמי שאהיה כל כך בררנית בנושא.

כל המאמנים במכון היו מקצוענים, אבל אני חיפשתי משהו אחר.


לבסוף מצאתי מאמן מחוץ למכון.

מבחינתי החיבור עם המאמן היה מידי, הוא הכיר לי את המוט ואת הפלטות של המשקולות, וכך התחלתי את באימוני כוח.

לאימוני כוח יתרונות רבים, יתרונות פיזיולוגיים, מנטליים ועוד.

כך נפתח בפניי ערוץ חדש מסקרן, מפתיע ומרגש. מצאתי תוכן חדש שכולו טוב לגוף ולנפש.

ככל שהאימונים עשו לי טוב, כך רציתי לשתף את הסובבים שלי ולנסות להכניסם למעגל נפלא זה.


 

 

 

 

 

 

 

 


תחשבו שאתם נכנסים לאולם שבו מתקיים נשף.

בתחילה צריך להתכונן לנשף, להתלבש בהתאם, בגדים, נעליים מתאימות.

אם זה נשף של אירובי, ההתנהגות תהיה שונה מנשף של אימוני כוח.

לפעמים זה יכול להיות נשף משולב.

צריך לדעת מראש לאיזה אירוע מגיעים. אני כבר מתרגשת…


באירוע של אימוני כוח יש מגוון רחב של היצע.

לא פעם אני מוצאת שלא הספקתי ליהנות מכל מה שהמקום מציע.

לשמחתי אני יודעת שזה לא נגמר, ובמפגש הבא תהיה אינטראקציה מחודשת, והכל יתחיל מחדש.

נפרד ונתאחד שוב מספר פעמים במהלך השבוע.

לדוגמה עם המוט הפשוט אפשר לבצע כל כך הרבה תרגילים. תרגילים בסיסיים כמו סקוואט, דד ליפט, ברנצ' פרס, בכל פעם שאני נכנסת לאולם משהו מתעורר בי.

כשאני צריכה לבצע סקוואט אני מתמלאת בהתרגשות, בביטחון, בסקרנות של איך זה יהיה הפעם.

ידיי אוחזות במוט, לאחר מכן אני נכנסת לפוזיציה, כיפוף קל בברכיים, ואז המוט כבר יושב על כתפיי. אני מזדקפת, צעד אחד אחורה ויוצאת לדרך.


בשלב זה משהו מופלא קורה – נוצר חיבור ביני לבין המוט.

אנחנו שותפים ומחוברים בכל חזרה לאורך כל הסט.

הניתוק ממנו והמנוחה בין הסטים גורמים לי להגיע לסט הבא מוכנה יותר, נחושה יותר ושלמה.


שששששש שקט…..יש מתאמנים, מאמנים באולם, מתנגנת לה מוסיקה בחלל האולם.

אני מתנתקת מהסביבה, מבחינתי אני לבד, הכל קופא. אין אף אחד אחר חוץ ממני באולם ובעולם.

דממה. הסט נגמר.

אני מחזירה את המוט למקום בזהירות, הכל מפשיר למשך דקה.

אני בוחנת, מסתכלת, מתכוננת לסט הבא, לתרגיל הבא.


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


כל תרגיל דומה ושונה מקודמו.

גם כשמבצעים את אותו התרגיל, הביצוע יוצא אחר, גם התחושות הן אחרות.

כנראה שזו אחת הסיבות לסקרנות שמלווה אותי בתחילת ביצוע התרגיל.

גם שנדמה שאני מוכנה אליו, תמיד מתעוררת אותה שאלה – איך זה יהיה הפעם?


דבר אחד בטוח ולא משתנה אף פעם, הרצינות, שלצידה קיים גם הרצון להתאמן נכון, להשתפר, להתקדם. אלה הם דברים שמלווים אותי לאורך כל האימון.

הבריאות שלי היא דבר חשוב ורציני, זה לא משחק ילדים, ובכל זאת – מצאתי מגרש של משחקים שמאפשר לי לשחק ולהתחזק.


יש הרבה סוגים של "משחקים" והם קיימים בכל הרמות.

כל אחד יכול למצוא את המיקום ההתחלתי שלו ומשם לטפס הלאה.

לפעמים לא הכל מתקדם בקצב שאנו רוצים, אבל גם זה נפלא.


כאן נכנסות לתמונה התכונות (שגם אותן אנו מפתחים): נחישות, התמדה, סבלנות, קבלה של קצב מסוים וקבלה עצמית.


בחיים שאנו מנהלים בשנים אחרונות אין דחיית סיפוקים, הכל כאן ועכשיו,

על ידי אימוני כוח מצאתי את עצמי מתרגלת למתן דחפים, לומדת לחכות, לעקוב לאחר התפתחויות שקורות לאט, לשמוח מהישגים קטנים לא פחות מגדולים.

אני ממליצה לכל אחת ללא יוצא מן הכלל, להכניס לאורח חייו אימוני כוח בנוסף אימונים אירוביים.

ללא ספק כדי להתחיל בהם כבר היום.

אחרי שתתחילו ותתמידו תגלו את הרכות שבעוצמה, את העוצמה שמלאה בעדינות.

טוב לי.


 

 

 

 

 

 

 

 


ברצוני להודות לאיתי הר-ניר מרצה ומאמן ספורט מהמובילים בתחום, על עזרתו ותמיכתו העצומה בתחום הכושר והבריאות.
כולי תקווה שהוא מבין מה רבה חשיבותו עבורי.
חבר יקר תמיד לתמיד.

לפייסבוק של סוזי


© 2018 כל הזכויות שמורות ללילך קרן גרופר פוסט: סוזי אבני צולם על-ידי: צביקה גולדברג

  • תגובה / המלצה פורסמה ע"י: שי ינקוביץ

    מתוך הכרות אישית עם סוזי ברמה המקצועית והחברית גם יחד, האישה פשוט חדורת מוטביציה בכל רובד וענף בחייה אם בתחום המקצועי היא לומדת את התחום מרמת הבסיס ומתקדמת צעד אחר צעד למקסימום שלמות בביצוע.
    בתחום החברתי המצב דומה מאד וכל בילוי משותף בחברתה תמיד חיובי אנרגטי ומצחיק.
    סוזי יקירתי המשיכי בדרכך….אני איתך לאורך כל הדרך..

  • תגובה / המלצה פורסמה ע"י: סוזי אבני

    שיייי, ריגשת אותי 😍😍😍… שנים של היכרות, אימונים משותפים, חברות אמת , בילויים כיפיים, כבוד הדדי, שנמשיך כך לתמיד ❤..

  • תגובה / המלצה פורסמה ע"י: רותי ניב

    את מודל להערצה ,,,,, אחת ויחידה …עלית על דרך המלך …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוסף תגובה או המלצה

*