google.com, pub-7010878865197159, DIRECT, f08c47fec0942fa0

הסיפור שלכם

יש לכם סיפור על חיבור עצמי שהתרחש באמצעות ספורט?

סיפור שאחרים יוכלו לפגוש בו את עצמם?

אין הכוונה לספורטאים מקצועיים, גם לא כאלה עם הישגים מרשימים של דקות או שניות.

הסיפור שלכם הוא רק שלכם, ומשמעותו היא קודם כל עבורכם,

התהליך שעשיתם, ההתחברות הפנימית והחיצונית שהתרחשה אצלכם.

כל סיפור כזה מהווה השראה לקוראים אחרים, אתגר שיכול להוביל להעזה ואמונה עצמית.

אז מה עושים?

שולחים אלינו את הסיפור שלכם, בצירוף תמונה ופרטים אישיים.

צוות המערכת יבחר לפרסם את הסיפורים הנבחרים.

השאר… כבר עלינו.

מכתיבה את הקצב/לימור שוורצמן
אני לימור בת 36 אמא לשלושה ילדים. אוהבת כל מה שקשור לכושר, תנועה, ריקוד ומוזיקה שהיא למעשה החיים עצמם. החיבור האמיתי שלי לספורט החל לאחר שאחי ז"ל נהרג. הוא היה אדם משכמו ומעלה שאהב את החיים, עולם הכושר היה חלק בלתי נפרד מחייו,
אני לא אפרוחית/ד"ר שלומית גיא
אחרי שמונה שנים שלא עשיתי את זה, אתמול יצאתי להליכה של שעה. שמונה שנים של משפחה, ילדות, קריירה והפעילות הגופנית הפכה להיות מטרד אחד יותר מדי. כזה שקל לוותר עליו. אחרי ההליכה אתמול הרגשתי שאני חוזרת לנשום. שהחיים יפים יותר ושיש לי יותר כוח
פייטרית/ליאור בראון
כלפי חוץ אני ביישנית ועדינה, בתוך תוכי מסתתרת לוחמת שמוכנה לעשות הכל כדי להגשים את המטרות שהציבה לעצמה. אני אף פעם לא מוותרת ולא מתייאשת, גם כאשר לוקח לי זמן לקום אחרי נפילה, אני קמה! אבא שלי אומר שאני פייטרית! נחזור למחוזות ילדותי,
בין אתגר, תסכול וניצחון הרוח/איילת שחם
יושבת בשדה התעופה בטיביליסי בדרך הביתה וחושבת איך הכל התחיל... בינואר 2017 עמדתי על קו הזינוק בתחרות פתיחת העונה באורים. ראיתי לידי רוכבת...חייכנו אחת לשניה והבנו שאנחנו רוכבות יחידות... כי מי המשוגעת שתיסע לסוף העולם, שתהיה שם בשש בבוקר בשביל לזנק ל
מלקטת חוויות/אנני רלס
לכתוב על עצמי? מי אני? למה? האמת ,מוחמאת ומופתעת מאוד. אני השראה? שמי אנני, אימא לשלושה ילדים קסומים, מורה לספרות לתיכוניסטים, וככל הנראה רוחם משפיעה עלי רק לטובה. לכתוב על ספורט זה מעט אוקסימורוני, כי אני עדיין לא תופסת את עצמי ככזאת. נקלעתי לספורט במקרה, שנים
כדורשת כאמצעי/הילה ישעיהו
שמי הילה ומעולם לא הייתי ספורטאית. בגיל 30 החלטתי להצטרף לחוג טניס למתחילים, שיחקתי כמה שנים, פעם בשבוע, משחקי זוגות בעלי ואני מול אחותי וגיסי ואז בעקבות מעבר מגורים לקיבוץ עינת והריון עם בני השלישי פרשתי. אחרי כמה חודשים המורה של בתי
הבית שלי/טלי אורגד
אני טלי, בת 40, אם חד הורית לליאב בן ה-9. גדלתי בבית עם אבא ושתי אחיות, בלי אימא (היא עזבה כשהייתי בת 11). אני טכנאית דימות (רנטגן, שיקופים ו- CT) בבי"ח בילינסון. התחלתי עם ספורט בגיל 7. אחד השכנים לקח אותי לשיעור ניסיון בקראטה
החיים הם כמו חנות/רעות גל
אני רעות גל, בת 24. גדלתי במושב כפר אביב, שבישוביי גדרות. את השנים העברתי בחיי המושב הקסומים, בקהילה מדהימה בין נופים יפים ואוויר פתוח. הייתי ילדה שיודעת מה היא רוצה ולא מתביישת להגיד. אמא שלי מספרת שבתור ילדה קטנה ופיצית בת 5, היא הייתה
הרכות שבעוצמה/סוזי אבני
אני יושבת מול המחשב, מתחילה להקיש על המקשים, רוצה לשתף, רוצה לספר, רוצה שתחושו את ההתרגשות שאני חווה בכל פעם שאני מתחילה את אימוני הכוח ונכנסת אל תוך יחידת הזמן שלי. זמן שהוא רק שלי. מנסה למצוא את המילים, לחבר משפטים ולצאת למסע
אני חלוצה/נטע לי לוי
שמי נטע לי, בת 38 גרה ביפו. אני חלוצת תחום הפול דאנס (ריקוד על עמוד) בישראל משנת 2006. פתחתי את הסטודיו הראשון בישראל (בת"א) ופיתחתי את שיטת APDT – acrobatic pole dance technique. שיטה שדרכה הנגשתי את היכולות האקרובטיות והריקודיות למתאמנות שלי לאורך