אני עינבל, בת 47 מהרצליה.
אני אמא לשני בנים: חייל קרבי, ותלמיד תיכון.
אני מורה לפילאטיס מזה שנים, ובעלת וותק של כ- 15 שנה.
אני בעלת סטודיו להוראת שיטת הפילאטיס, מומחית בפילאטיס שיקומי ואבחון לקויות יציבה.
פילאטיס שיקומי הינה שיטה שיוצאת מהפילאטיס ומתאימה לאנשים שיש בגופם כאבים ומיחושים, פציעות, או כאלה שעברו ניתוחים.
שיטת פילאטיס גם מטפלת בחולשת רצפת האגן, בעיות נשיות, חוסר גמישות, קבעון תנועתי ועוד.
פילאטיס מתאימה גם לאנשים בריאים הרוצים לשמור על תחזוקה כללית של הגוף באופן קבוע. פילאטיס עוזר לספורטאים מקצועיים בתירגול פונקציונאלי, ומחזק את שרירי הליבה.
הגעתי לתחום לפני שנים מעולם המחול, האירובי והתנועה. לימדתי ריקודי עם בהיותי נערה צעירה בשנות העשרים בעת מגורי בעיר סידני שבאוסטרליה.
מאז ומתמיד רציתי להיות מורה ומדריכה, מנחת קבוצות לתירגול ואימון, ולאורך חיים בריא.
למדתי קורס הדרכת 'אירובי חיטוב ועיצוב הגוף' לאחר שילדתי את שני בניי, התחלתי לעבוד במקומות שונים כמו קאנטרי קלאב, ומתנ"סים.
בשנים הראשונות העבודה היתה אינטנסיבית מאוד מבחינתי. לימדתי המון שעות ביום ובהרבה מקומות.
נהניתי מהתירגול, מהחוויה ומהעבודה, במקביל לכל זה חוויתי משבר בחיי האישיים.
התגרשתי מאבי ילדיי לאחר תקופת סבל קשה,
נאלצתי לעבור דירה ולשנות מקום מגורים עקב כך.
התמודדתי עם חיי היומיום לבדי… למזלי משפחתי תמכה בי.
מצאתי את עצמי דואגת לעינייני הבית והמחייה הבסיסיים לבד…
הגירושין היו קשים מאוד עבורי ועבור הילדים. אביהם לא שילם מזונות עבורם. עבדתי שעות רבות .
הם היו אז בני 4, ו 6 ורצו את אמא, אני רציתי להיות אמא נוכחת בחייהם.
הצלחתי לנווט את חיי כך בין העבודה לשעות עם הילדים (מסגרות, חוגים, חברים, ועוד).
נהגתי לצאת לפני שעת ההשכמה שלהם מוקדם בבוקר, ללמד שיעורים פרטיים, ולאחר שעת השינה יצאתי שוב.
לעיתים יום העבודה שלי היה מסתיים באחת עשרה בלילה.
לקחתי על עצמי בנוסף שיעורים במכוני כושר.
בכל שעה משעות היום לימדתי: המתאמנים היו מגיעים בכל שעה לתרגל איתי.
ואכן עם הזמן ועם שגרת האימונים היומיומיים האינטנסיבים החל הגוף לתת אותותיו ;
הכאבים, הדלקות במפרקים ובשרירים.. הגוף נחלש.
רוב הזמן סבלתי ממיחושים שהגוף לא ידע כיצד להתגבר עליהם,
יחד עם ההרגשה של אחרי אימון שכביכול ממלאה ומחזקת – ומשחררת אנדורפינים למוח.
באחד הימים הגעתי לכנס מורים ארצי. כנסים אלו היו בשגרה מידי חצי שנה.
בכנסים לומדים דברים חדשים, משתתפים בהרצאות ובשיעורים, והם עמוסים בשפע חוויות וידע.
יש שלושה שיעורים במקביל מידי שעה, ובוחרים באחד מהם.
התמזל מזלי ובין השיעורים הרבים פגשתי מורה אחת שהרשימה אותי מיידית.
היה שם משהו שונה..אחר.
התחלנו לדבר, סיפרתי לה בקצרה את הסיפור שלי.
היא קלטה והבינה שגופי מותש מעבודה מרובה, וסיפרה לי שיש דרך אחרת.. שאני לא מכירה..
שניתן להתאמן מבלי להתיש את הגוף, אלא לחזק ולרפא אותו.
אהבתי את מה ששמעתי, הייתי די מופתעת והחלטתי לנסות. לא היה לי מה להפסיד, יכולתי רק להרוויח!
היא הזמינה אותי כבר באותו הכנס להצטרף לסדנה שהיא מלמדת ;
מה אני אגיד לכם… הסדנה היתה מדהימה!
חיברה אותי אל הגוף שלי בדרך שונה אחרת, יצאתי ממנה כמו אחרי עיסוי גוף איכותי וטוב…! כזה שחודר לכל נים ונים בגוף.
התחושה היתה נפלאה..!
ואז זה הכה בי. זה הדבר! זה, זה מה שחיפשתי כל הזמן!
מדובר פה על משהו הרבה יותר עמוק מכל מה שהכרתי.
פתאום חוויתי משהו אחר.
פתאום הרגשתי את החיבור לנפש בפעם הראשונה.
קיבלתי מתנה!
החיבור לגוף דרך הנשמה .. נגעתי במקום פנימי ועמוק ומצאתי עצמי דומעת בלי לדעת למה…נגעתי בנבכי נשמתי!
השיטה הזו משנה חיים!
הדמעות חיברו אותי לעצמי.
הבנתי שמרוב התעסקות בחיצוני… שכחתי את עצמי!
ידעתי שאני רוצה מזה עוד..
התירגול והנשימות… המעברים.. מחברים למרכז הגוף.
מגיעים עמוק פנימה אל "בית הכוח" – כך כינה זאת ג'וזף פילאטיס עצמו.
ה- CENTER מתחיל מתחת לצלעות התחתונות ומגיע עד עצמות האגן:
בהיבט הפיזי, ומשם מתחילה התנועה. שרירי הנשימה והסרעפת מתחילים את התנועה הפנימית שמציתה את התנועה החיצונית מיד אחריה.
מכאן הכל התגלגל מהר מאוד.
הבנתי שאני רוצה להתקדם בתחום הפילאטיס.
שאני רוצה ללמוד וללמד את מה שאני עצמי חוויתי.
כזו אני: כשאני חווה משהו טוב, אני מיד מעבירה אותו ומפרסמת לכל העולם, כדי שגם אחרים יוכלו להנות מהטוב הזה.
מידי שבוע תירגלתי איתה בסטודיו באופן קבוע.
השיעורים היו יקרים מאוד עבורי מבחינה כלכלית, כי מכשירי הפילאטיס מפנקים במיוחד הרגשתי ראוייה לכך, ואני חייבת את זה לעצמי.
גופי חש טוב יותר לאחר כל אימון.
כמעט בכל אימון שוב מצאתי עצמי בוכה… והדמעות פשוט זלגו מעצמן.
הבנתי שזה חלק מהחיבור שאני חווה בגופי, שזו חלק מחוויה שאני מקבלת אליי, אוגרת אותה ומחבקת אותה, ומטמיעה בי.
מורתי הבינה שזה חלק מתהליך רגשי שאני עוברת.. ולכן עודדה אותי להמשיך. כך תירגלתי מספר חודשים והמשבר הראשון הגיע!
הודעתי לה שאני מפסיקה!
שהאימון כבד עלי כלכלית. (זוכרים? אמא לבד גרושה עם שני ילדים קטנים.. מחפשת זמן להכל – רצה מעיר לעיר מסטודיו לסטודיו …משיעור לשיעור)
מורתי לא הפסיקה לאמר לי שהתירגול הזה הוא חשוב ביותר.
וזה מה שמרפא אותי… אך הפסקתי להגיע. .. חסרתי… הזמנים היו קשים מאוד עבורי.
רגשית הייתי מרוסקת, חסרת מוטיבציה, ללא זוגיות או תמיכה מבית.
בטחון עצמי נמוך מאוד – תחושה של אובדן, של חוסר יכולת לבנות בית – חוסר באהבה, ובעיקר חוסר כלכלי.
לאחר תקופה קצרה, הבנתי שאני עדיין חסרה, אך היה לי קל יותר להחזיר לעצמי את התירגולים המפנקים בסטודיו עם המכשירים, וכך חזרתי לתרגל.
הייתי טובה מאוד במה שעשיתי.
ולאחר זמן קצר מורתי הציעה ללמד אותי קורס מורים לפילאטיס.
היא זיהתה שאני לגמרי בעניין, עם הבנה תנועתית טובה ואמרה שאני יכולה להיות מורה טובה מאוד ויש לי את הפוטנציאל.
המשפט המוביל שלה היה : "תשקיעי בפילאטיס כי יום אחד הוא יחזיר לך בגדול!!"
ואכן כך היה.
נרשמתי לקורס מורים – פרטי!
אני הייתי הקורס הראשון שאותה מורה העבירה בסטודיו האישי שלה.
כך שנחשבתי לתלמידתה הראשונה והמיוחדת. הייתי תלמידה רצינית, ממושמעת, ואחראית.
זכיתי לתשומת לב אישית.
זו פעם ראשונה בחיי שלמדתי קורס כזה.
החלטתי להשקיע את כל כולי. הרגשתי שזה חשוב מאוד עבורי.
הקורס היה ארוך ומורכב, עם המון חומר עיוני, לימודי אנטומיה, אבחונים, מערכי שיעור, מבחנים… שיעורי בית… מטלות… וחובות
וכל הפוקוס על אדם אחד, אני!
הקורס הזה שינה את חיי.
פריצת הדרך המשמעותית שלי לעולם הפילאטיס.
עד היום אני מודה לאותה מורה שהיתה שם עבורי ובשבילי, שלא ויתרה לי ועזרה לי להגיע לאן שאני נמצאת היום.
שיעורי הסטודיו שלי קיבלו מימד אחר ועמוק.
המתאמנים שלי דיווחו על שינויים נהדרים גם בגופם וגם בתודעה, והרגשתם לאחר כל תירגול היתה מצויינת.
עזרתי להם לשפר את איכות החיים שלהם. הבנתי שיש לי ביד כלי שעשוי לשנות חיים!
פילאטיס מאז בדמי!
מספר שנים אחרי כן השתלמתי שוב, השתתפתי בסדנאות מקצועיות של מורים מהארץ ומחו"ל. הלכתי להרצאות של פיזיוטרפיסטים מומחים ועוד.
המשכתי לתרגל, ופתחתי סטודיו משלי.
מתרגלים החלו להגיע אלי מכל עבר, הם הרגישו את איכות התירגול, השוני, העומק, הדיוק, והחיבור לגוף.
בכל תירגול אנו מכניסים מימדים אחרים לאימון כגון: ריכוז נשימה ועוד.
העבודה בסטודיו היא הוליסטית שלמה ומלאה.
הפילאטיס הוא כמו הומיאופתיה. מלא, שלם, ספציפי ומדוייק.
כל אחד עם גופו זקוק למשהו אחר.ושונה מזה שמתרגל לידו.
באחד הכתבים שמצאו אחרי מותו של האיש הבינו כי גם היה הומיאופת.
הוא בנה לכל אדם מכשיר אחר שיתאים רק לו, לגופו.
ואכן לפילאטיס יש מכשירים שיש להם את יכולת ההתאמה האישית .
אחת המורות הכי מדהימות שפגשתי מהתחום היא דברה לאסן מניו-יורק.
דברה היא דור שני לפילאטיס והייתה תלמידתה של קורולה טרייאר שטראוס (שהיא בעצמה למדה מג'וזף פילאטיס – והייתה רקדנית).
דברה משרה חיבור עמוק, עוטפת, רכה, ומכילה, יחד עם זאת מאוד מדוייקת דידקטית ומתודית.
דברה היא השראה שלי. דברה מלמדת עד היום בסטודיו בניו יורק ומסתובבת בכנסים בעולם.
בפילאטיס יש לתת הנחיות מדוייקות ושימוש בדימויים שיעבירו את החוויה הנכונה לאדם על מנת שיוכל לבצע את התירגול ויהיה אפקטיבי עבורו. דברה עושה זאת בצורה מושלמת בעיניי.
כיום אני מלמדת בסטודיו ומעבירה קורסים וסדנאות למורים, כשלנגד עיניי הרצון לקדם את המתאמנים שלי ולעזור להם.
השאיפה שלי להתקדם ולחשוף את השיטה לכמה שיותר מורים, שייפתחו למקום הטיפולי ששיטת הפילאטיס נוגעת בו. ממש כמו תרפיה.
אנו מלמדים פילאטיס שיקומי בשיטה ייחודית ואישית. לכל מתרגל יש מערך פונקציונאלי משלו שמתאים למידותיו.
השיעורים לעיתים נראים כמו טיפול. ממש פילאטיסתרפיה.
התירגול מאתגר, ודורש כוח רצון והתמדה.
אני רואה איך אנשים מקבלים גוף חדש לאחר תקופה, מתחזקים, מתגמשים ונראים נהדר.
פילאטיס זו פילוסופיה ודרך חיים עבורי.
© 2018 כל הזכויות שמורות ללילך קרן גרופר פוסט: ענבל חסון תמונה: ענבל חסון
נהדרת!! כתבה מרגשת, ענבל לאנרק מקצועית אלא גם אישיות מקסימה!!
את פשוט מהממת!!ריגשתותי בשיתוף העבר החשוך,ואין מאושרת ממני היום לראות אותך פורחת,בתוך זוגיות נפלאה,כשהכל מאיר לך פנים. אוהבת המון!!!!