"בכל אחד יש איזה מן סימפטום
שלא בולט באופן ממשי
וגם אני בתוך עצמי פתאום
מקשיב למסתרי קולות נפשי" שלומי ברכה
לא להאמין, אחרי 40 שנות הכירות עם עצמי סוף סוף הגעתי למסקנה ששלומי ברכה הגיע אליה כבר בסוף שנות ה – 80.
"רק אני ואנוכי נורמלי מכולם
בתחבורה הציבורית נוסע אל הים
רק אני ואנוכי נורמלי מכולם
אני שוכח את עצמי בדרך אל הים"
אז מי הוא הנורמלי?
אני? אתה? את? אנחנו? הם? אתם? (מרגישה כמו בשיעור לשון)
מסתבר ש…"בכל אחד יש איזה מן סימפטום" שמייחד אך ורק אותו.
והנורמלי? הנורמלי הוא למעשה אני.
בחיפושי אחרי ה"אני" שלי, מביטה ומנסה להבין, לנתח, לתהות, לחשוב, לשנות, לחקות
ולשאוף למשהו שלא תמיד ברור לי מהו.
אני לומדת ומתפתחת מכל סיפור שאני פוגשת, כל אחד ואחת מכם, גורמים לי לחשוב, לחקור,
ולנסות להבין את העולם ואת המקום שלי בתוכו.
כשאני פורטת לפרטים את חוויות החיים שצברתי, אני מוצאת את החותמת שלכם.
חברת ילדות שעיצבה את היצירתיות שבי (קרן מכוון אלייך), חבר הכי שלי שידע לראות מעבר (שג.. אתה פה),
מפקדת בצבא שידעה לנטוע בי אמונה שלמה שאף פעם לא נאחר לרכבת (נעמה הכוונה אלייך),
מנהלת שעזרה לי לבחור נכון (אתי גם את פה), חברת נפש משפחה של ממש ששמה לי מראות (רונית.. לא תתחמקי),
המסע הגדול של חיי (בליווי מיכל), ההפתעות של החיים (מי עם לא הילה) ועוד ועוד ועוד…….
אני מבקשת לקבל את ה"נורמלי" שלי, לתת לו לגיטימציה בעזרת ה"נורמלי"
של כל אחד ואחת, לתת לו אישורים חברתיים.
הנה גם היא …חסרת מנוחה, גם הוא חושב כמוני, וזו… פי מיליון יותר ממני,
וההיא בכלל… ליגה אחרת, הייתי רוצה להיות בדיוק כמוהה (טוב אולי קצת).
"בכל אחד יש מטורף חבוי
שמתגלה ולעיתים נחבט
בעולם שלך אני שבוי
בעולם שלי למי איכפת…."
יש מי שנוהג לדקלם לי את השיר הזה ומכנה אותי "קביוש" (הקביה מארץ נהדרת).
הוא מציג בפני שוב ושוב את האג'נדה שלו, האג'נדה שאומרת
ש"רק אני ואנוכי נורמלי מכולם", הוא נוהג לשיר את השיר הזה
ולהסביר לי בעזרת פילוסופיית חיים פשוטה ש"רק אני ואנוכי נורמלי מכולם".
שהנורמלי הכי נורמלי שיש הוא למעשה האני שלנו.
.. הצלחת לשכנע אותי… אפילו התחלתי להאמין שבאמת באמת
"רק אני ואנוכי נורמלית מכולם".
"פתאום מיציתי את עצמי
חיפשתי השראה
כל כך הופתעת לראות אותי
מביט בי במראה
חזרתי מהים עברתי בסביבה
רק רציתי להגיד שהיית אלי טובה" שלומי ברכה
© 2015 כל הזכויות שמורות ללילך קרן גרופר, צילום: עמית בהט
מקסים 🙂 נשיקות
תודה!
תודה שהוכחת לי שאני נורמלית 😉