פוסט מעורר השראה / עידית כהן

הפוסט הזה הוא בזכותך, בשבילך לילך ובשביל כל אלה ואלו שתומכים מעודדים ונותנים המון כוח נפשי.

אני מתכוונת לכל אחד ואחת מכם שכותבים מילה טובה ולוחצים על אייקון הלייק.

אז קודם כל תודה ענקית לכולכם.

בטוחה שיש לכם מושג כמה זה מחזק ומשמח כי אחרת לא הייתם מגיבים.

רבים מכם אני מכירה רק דרך הפייס וחייבת להגיד שזכיתי.

הכרות לא חייבת להיות של שנים .היום בוודאות יכולה לומר שזכיתי באנשים מדהימים אפילו שלא נפגשנו פנים אל מול פנים פעם אחת .

ולמרות זאת מרגישה את האהבה והערכה מצידכם ומתרגשת כל פעם מחדש. אף לייק ותגובה הם לא מובנים מאליהם.

ועכשיו למהות הפוסט…. לילך ( שהיא אחת החברות שמכירה דרך הפייס בלבד ובחורה שמעוררת השראה בפני עצמה)

ביקשה פוסט מעורר השראה .

לילך, מקווה שאעמוד במשימה  כי אולי אחד הדברים שאני לא! זה מעוררת השראה.

מי שמכיר אותי יודע שביטחון עצמי הוא לא המאפיין החזק אצלי

ואליו נלוות ה"אחיות" התאומות – גב' הערכה עצמית וגב' אמונה שלא ממש הצדדים החזקים אצלי.

אבל, ויש תמיד אבל, אני ילדה בנשמה. וכמו כל ילד אני לוקחת סיכונים ולומדת מניסיון.

וכמו כל ילד אני קודם כל אופטימית וכמו שבעלי תמיד אומר פועלת רק מהלב ולא מהראש.

אז כן גם לעולם הריצה נכנסתי מהלב ולא לא מהראש.

ואם תשמעו אצנים שיגידו לכם שהכל בראש תדעו שיש גם כאלה שרצים מהלב.

שאלה אותי חברה הם מתי התחלת לרוץ ועניתי לה שלפני שנה וחצי

וגם אז אפילו לא דמיינתי את עצמי עם מספר על חולצה כי כמו שאמרתי רצתי מהלב …

התחלתי לרוץ דווקא בתקופה שבה הגוף היה הכי חלש.

בתקופה של טיפולים כימותרפיים כשכל מה שהגוף צרח זה אל תזוזי

ואני פריקית של שליטה החלטתי שאני לא נותנת לו לשלוט בי.

הוא קיבל מספיק תשומת לב ושיבש לי את החיים אז הייתי חייבת להחזיר שליטה ויצאתי לריצה.

הריצה נתנה לי כוח נפשי, כי פיזית הייתי מפורקת.

כל עצם בגוף כאבה עד רמת הלסתות אבל הריצה החזירה לי את השליטה.

יש כאלו שיגידו שאני מזוכיסטית .אני חשבתי בדיוק ההיפך.

הריצה נתנה לי תחושה שאני חיה שאני חזקה ושאני יכולה!

זה לא פוסט שנועד לקרוא לכולם לצאת לרוץ. ממש לא !!!

אני גם חושבת שלא כל אחד יכול לרוץ.

פיזית אולי כן ,אבל בריצה יש לנפש תפקיד עצום ומכריע ומי שנפשו לא שם שלא ירוץ.

שיעשה מה שעושה לו טוב לנפש. ויש המוווווווון דברים.

אז היום אחרי כמה מרוצים שהאחרונים היו למרחק של 10 קמ' יכולה לקרוא לעצמי בגאווה רצה למרחקים ארוכים.

נכון , יש שיצחקו ויאמרו שבשבילם מרחק כזה הוא רק חימום …גם בשבילי מרחק כזה הוא חימום !

חימום עצום של הלב והנשמה ואין יותר חשוב מזה.

 לא תשמעו ממני את המשפט " אני ניצחתי " כי לא הייתי בשום תחרות עם עצמי וגם לא יצאתי לקרב.

אני הצלחתי !!!!!

הצלחתי לעמוד באתגר וביעד, הצלחתי להאמין בעצמי שזה הכי חשוב.

כל צעד קטן בריצה הוא צעד עצום לנשמה. אז תתחילו בצעדים קטנים.כל צעד מקדם קדימה.

והכי חשוב תאהבו את מה שאתם עושים.

ואני ….אני אמשיך לרוץ בשבילי הלב ובשבילו ואתם רוצו כל אחד עם הלב שלו.

אוהבת כל אחד ואחת מכם שלכם פיטרפנית נצחית.

עידית

© 2015 כל הזכויות שמורות ללילך קרן גרופר.  כתבה: עידית כהן, תמונה: צלמי מרוץ חצי מרתון חיפה.