קצת אחרת… / לורן ואן חרבנברוק

21 בינואר 2016

אני יושבת ומנסה להסתכל על החיים שלי מהצד.

איך האנשים מבחוץ רואים אותי, איך אני רואה את עצמי ואיך מקורביי רואים אותי.

אני לורן, בת 26. מאמנת כושר מזה 5 שנים.

אז מה אני בעצם מציגה, ומי אני באמת?

בשנים האחרונות הפכתי את הפייסבוק שלי מ-לורן: משעמם לי, רעבה, אני חולה, צופה בסרט וכו'.
ל-לורן: מאמנת כושר, מדריכת פיטנס, מאמינה באורח חיים בריא ובמיוחד מאמינה שאורח חיים בריא הוא לכל החיים ולא פרויקט זמני.
הכל הלך טוב ויפה עד שיום בהיר אחד 'הפלתי את הפצצה'
והחלטתי לחשוף בעיני חבריי לפייסבוק מי באמת עומדת מאחורי הפוסטים של המוטיבציה והכוח רצון האדיר.

הפוסט שזכה למעל 350 לייקים, הפוסט שנכתבו בו מעל ל60 תגובות.
וכמות האנשים שפנו אליי בעקבות הפוסט הזה,
ובעיקר בהתנצלות "ריגשת אותי!! קראתי, אבל לא עשיתי לייק. אני לא מהאנשים שעושים לייקים.." 😉

הפוסט הזה שגרם לאנשים להסתכל עליי קצת אחרת

תחושת הזדהות (את באמת כמוני)
מוטיבציה (אם את הצלחת, אני אצליח)
הערכה (כל הכבוד, זה באמת אומר שאין דבר העומד בפני הרצון)
פעם ראשונה שהחלטתי לחשוף את לורן שלא הכל קל לה, שהיא לא נולדה רזה.
שנלחמתי בילדותי ואני נלחמת עד היום.
שאני בן אדם בדיוק כמו כולם, ואם אני מדברת כל היום על אורח חיים בריא זה רק בגלל שזה מעסיק אותי 24/7.
מה אוכל, כמה אוכל, מתי אוכל, ובמיוחד איך אדע לעצור בזמן.

זה כבר לא מה החברה תחשוב עליי, זה כבר לא איך אני נראת בעיניי השאר
זה אך ורק – איך אני מרגישה עם עצמי!
משפט שתשמעו ממני הרבה במהלך השיעורים שלי הוא "קדימה!!! גלגלון עם בקיני בים!"
כי ביום שאצליח לעשות גלגון עם בקיני בחוף הים אני אדע שאני מרגישה נוח עם עצמי!

גם אם הגלגלון יהיה עקום, גם אם אפול, שום דבר לא יפריע לי- טוב לי עם עצמי! 

זו השאיפה של כולנו בסופו של יום,
להיות שלמים עם עצמנו.
הן פיזית והן נפשית. ואין ספק ששני אלו משלימים את עצמם!
איך שאני מרגישה עם עצמי כך גם בן זוגי ירגיש איתי,
אם ארגיש שלמה ומאושרת כך גם אדאג שהעולם ירגיש,
אם אתעסק בטוב שבחיים, כך גם אעביר למקורביי,
אם אדאג לשמור על גישה חיובית במהלך חיי, כך גם יראו החיים בעיניי.

אז דבר ראשון תציירו לכן הווה ורוד יותר, זה נשמע קיצ'י- אבל זה כל כך מדויק ונכון.
שבו תעשו רשימה, מה אני לא אוהבת בחיי- תשנו את זה!
ופה אני גם קצת מפנטזת ובטח גם אתן, כי אי אפשר להתפטר מעבודה כי לא טוב לי בה ויש לי ארבעה ילדים בבית.

עצרו! ברור שאפשר, לא מהיום למחר. אבל אפשר! אני מזכירה לכן- אנחנו פה בשביל פעם אחת!

אז אחרי שעשיתן רשימה של הדברים שלא עושים לכן טוב (זה קל, קל לנו להתלונן).
שבו ותעשו רשימה של מה שאתן באמת אוהבות לעשות.
(פתאום הכל נראה אפור, נסו להיזכר במה אהבתן בעבר, מה אתן אוהבות היום.)
אוהבת לאפות? צאי לקורס. תמיד טוב ללמוד.
אוהבת לרקוד? תרשמי למועדון סלסה או צאי לרקוד זומבה.
אוהבת לצייר? תהפכי את אחד  מהחדרים בבית לסדנה האישית שלך. ועוד ועוד ועוד.
יודעות מה עוד? העולם שלנו לא מפסיק להתקדם ולהתפתח- צאו נסו דברים חדשים! העולם עוד יפתיע אתכן.
יש לכן שתי רשימות.

אוהבת / לא אוהבת. 


נסו באמת להוריד את כמות הסעיפים ברשימת הלא אוהבת. אנחנו אמורים להנות מהחיים ולאהוב אותם!

ברשימת האוהבת נסו להתמקד בסעיפים האלו כמה שיותר פעמים במהלך היום- מידי יום!
במיוחד אם זה בא על חשבון ה'אני לא אוהבת' שלכן.
אסכם בצורה ילדותית ומלאת פנטזיות,
אני אומנם עוד לא אמא, אז אולי קצת לא ריאלית.
אבל אני עובדת בעבודה שאני לא יודעת בכלל אם לקרוא לה עבודה.


אני נהנת ומקבלת על זה משכורת יפה. זו עבודה?! ככה זה כשאת עושה את מה שאת באמת אוהבת לעשות!

אני גרה עם אהובי שלמזלי אני ממשיכה להתאהב בו כל יום מחדש.
יש לנו גורה שמאתגרת אותי כל יום מחדש ושומרת על המון עניין בחיים שלנו. (שובבה במיוחד)
אני אוהבת שהבית שלי מסודר ונקי, אני אוהבת לבשל ולאפות (בריא! אין ברירה)
אני אוהבת לבלגן את הבית ולהתפזר בכל פינה
ואחרי יום, יומיים (גג שלושה) לשים מוזיקה, לעשות גולגול (בשיער. לא גלגון בחוף) ולהתחיל לסדר את הבית כאילו עברנו אליו עכשיו!
אני אוהבת לטוס לטייל בחו"ל (3-7 ימים בדר"כ) וכשאני חוזרת (בלי בושה) לתכנן את החופשה הבאה (זה משאיר עניין בחיים).
אני משתדלת לחייך רוב הזמן ובמיוחד כשאני מול אנשים.
על אחת כמה וכמה כשאני מול קבוצות המתאמנים שלי.
אני משתדלת לשמור על הומור וגישה חיובית ולא נותנת לאנשים או לרגעים קטנים לעצבן אותי או 'להרוס' לי את היום.


אנשים מדברים עליי, אנשים גם תמיד ידברו עליי. על כולנו.

אבל אני מאמינה שהם מדברים עלינו כדי שאף אחד לא ישאל מה קורה בחייהם,
או מה הם עושים עם החיים שלהם.
תזכרו תמיד- מדברים עליך, משמע אתה קיים!
אז כשאותם קשקושים מגיעים לאוזניי, מודה שבהתחלה אני כואבת אבל מהר מאוד אני מזכירה לעצמי כל מה שכתבתי לכן עכשיו,
ומקבלת מאותם קשקשנים עוד דחיפה ענקית קדימה!

צאו מהבית ותתאמנו- תמצאו את סוג האימון שעושה לכן טוב.
ויותר מזה תמצאו את המאמן שיכנס לכן ללב וירצה להיות חלק מאורח החיים שלכן.
ויותר מזה- אתן תרצו שהוא/היא יהיו חלק מאורח החיים שלכן. תקדישו לעצמכן 3-5 שעות אימון בשבוע!
לגוף!!! ולנפש!!!

והחשוב מהכל- תקדישו לעצמכן את זמנכן הפנוי בצורה הכי טובה שאפשר. במה שעושה לכן טוב!


באהבה,
לורן.

© 2016 כל הזכויות שמורות ללילך קרן גרופר, פוסט: לורן ואן חרבנברוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוסף תגובה או המלצה

*