טעם של עוד…/ לילך קרן גרופר

18 באפריל 2016

"דרך ארוכה
אני כעוף בנדודיו
אני כרוח חרש
ימים עוברת
שרה לה מסתיו אל סתיו"

מתוך השיר "דרך ארוכה" מילים: תלמה אליגון רוז. לחן: קובי אושרת. ביצוע: גלי עטרי.


להישאר עם טעם של עוד או למצות עד הסוף?

אולי יש משהו באמצע, בין התחושה של עוד… לבין התחושה של חליק, מיציתי.

אולי זה תלוי סיטואציה, פעולה ספציפית, או שלב בו אנו נמצאים בחיים, 

ואולי צריך להשלים שזו חלק מההוייה, ולעולם לא תהיה תחושה מספיק נעימה שתשחרר אותנו מהצביטה שבלב.


ביקור של חברה קרובה השאיר אותי עם טעם של עוד…

רק הגיעה אלי עד לאמריקה הרחוקה וכבר טסה בחזרה.

כמה חיכינו שתינו לביקור, כמה התרגשנו ממנו, מהציפייה, מהמפגש, מהחיבוק הארוך והופ… נגמר.

"אם רק היית נשארת עוד יום אחד…" אני אומרת לה… ויודעת שעוד יום ועוד יום והרי תמיד רוצים עוד קצת.

עוד קצת ממה שעושה לנו טוב.

עוד קצת ממה שאינו בהישג ידנו.

עוד קצת ממה שלא בשגרת חיינו.


קמה בבוקר (05:15) לרוץ , אחרי שלא רצתי כל החורף הקפוא הזה, מרגישה כמו דוב שמתעורר משנת החורף שלו.

SMS מחברה "?are you ready for a long run"

"Nooo" אני עונה לה בביטחון מוחלט.

"You are stronger then you think" היא עונה לי,

"I have to agree with you" …עונה ויודעת שהיא צודקת.

אני עוקבת אחריה ומנסה להישאר צמודה לקצב שלה,

ואוו, כך חלפו להם 10 ק"מ ואני שוב … עם הטעם הזה של עוד …

וואלה, אני יכולה לרוץ עוד קצת…


צליל האסימון המצלצל שצונח לו מגיע… מאוהבת בצליל הזה,

מחכה לו כל פעם מחדש שיאיר את עיני, שיחדד את מחשבותי,

שיעשה סדר בבלאגן, ובעיקר… בראש וברגשות.


האסימון נופל ואיתו התובנה: מעדיפה להישאר עם "טעם של עוד…" 

עם ציפייה, עם "איזה כיף היה", עם "אם רק היה לנו עוד יום…"

ועם "אני יכולה לרוץ עוד", ועם "כושיליראבק עם הגלגלון"…

ועם הטעם הזה שלא ממצא את עצמו ומלא בזיכרון של כיף, יופי, והנאה.


"שיר הרוח על המים
ולו הרבה גוונים
מי אני היום ומה אני
בצלילים המשתנים בשיר?
כשהאור על פני המים
יש קשת של צבעים
מי אני היום
מה היום
מי אני בשיר"

מתוך השיר "דרך ארוכה" מילים: תלמה אליגון רוז. לחן: קובי אושרת. ביצוע: גלי עטרי.


© 2016 כל הזכויות שמורות ללילך קרן גרופר, תמונה: סהר גרופר

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוסף תגובה או המלצה

*