הכל אפשרי / אולי שפירא

17 בנובמבר 2016

נולדתי באוקראינה, עליתי לארץ בגיל 19.

לשמחתי הגעתי לעולם הזה עם הרבה מזל והצלחה!

לצערי יותר מזל מאשר בריאות…

ישנם מלא סיפורים בעולם הזה, על התמודדות עם מחלות ניצחון והצלחה!

הסיפור שלי טיפל'ה שונה…


הספורט עבורי זה חיים, אוויר! ותיכף תבינו גם למה…

נולדתי באוקראינה להורים היפוכונדרים (בנוסף להכל), וכך מגיל צעיר הוכתבו לי כללי התנהגות של ילדה חולה.

מאז שאני זוכרת את עצמי, נלחמתי במחלות, בערך בגיל 6 התחלתי להרגיש כאבי בטן נוראים, וזה רק חיזק את דעתם של הורי, על זה שאני חולה.

ואני? אני לא נכנעתי.

הצטרפתי (עם חברה) לחוג שחיה אומנותית והצלחתי להתמיד כמה שנים טובות, למרות כאבים ואישפוזים אין סופיים… עד עצם היום הזה.


 

1

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


בגיל 11 עברתי ניתוח ראשון בבטן….חשבו שזה אפנדיציט… אך גילו חסימת מעיים…

מאז התחיל סיפור המאבק האמיתי על חיי.

עברתי ניתוח אחר ניתוח, הייתי מאושפזת יותר חודשי שנה מאשר לא…


וכל מה שאני רציתי הוא להיות ילדה רגילה, שלא יכאב לה.


אני זוכרת פעמים רבות, בבית חולים באוקראינה, בהן לא הצלחתי להירדם מכאבים, אני זוכרת את עצמי מתפללת לאלוהים שיעזור לי שלא אתעורר בבוקר…

לא פחדתי למות, פחדתי לא לחיות.

בגיל 14 החלו להגיח בעיות גניקולוגיות, והבשורה הייתה שלא אצליח להביא ילדים לעולם.

בגיל 17 בערך אמרו להורים שלי שבמקרה הטוב נשארה לי עוד שנה.

הטיפולים, השכיבה הממושכת גרמו למערוכות הגוף להתחיל לקרוס: דלקות ראות, כליות, כבד… הגוף לא הצליח לתפקד כמו שצריך.


למרות שכאב לי, למרות תסכול הבטן שלי,

יצאתי לחופש ודבר ראשון שעשיתי… התחלתי לזוז, התחלתי לנוע, התחלתי לצאת לרקוד (כמה שזה היה אפשרי).


נרשמתי לחדר כושר, רופאים אמרו שאני הורגת את עצמי, אך אני הרגשתי אחרת!

הרגשתי שאני רק מתחילה לחיות!

עם כל צעד נוסף שעשיתי הרגשתי שאני חוזרת לחיים, עם כל כפיפת בטן הרגשתי שאני מתחזקת, עם כל סקווט הרגשתי שאני יכולה ואצליח!

למרות הכאב שברקע, שלא עוזב אותי, לא וויתרתי לעצמי, והמשכתי….

אני לא אשקר ולא אגיד שמאז נהייתי בריאה…

לא, אני עדיין מתמודדת עם זה (ועד היום אף רופא לא יודע מה בדיוק יש לי).


 

2

 

 

 

 

 

 

 


כשעליתי לארץ המשכתי את המהפך של חיי: לפני כשנתיים עברתי את הניתוח האחרון שלמעשה הניע אותי למהפכה נוספת.

אחריו החלטתי לחזור ולאמן, לעזוב את העבודה המדהימה שהייתה לי (בתחום המחשבים),

חשוב לי כדי ללמד אנשים שזאת הדרך להצלחה בכל ההיבטים של החיים!

דרך הספורט השגתי כל דבר שיש לי בחיים: בריאות וילדים, אושר ועושר, שמחה והצלחה!


בזכות הספורט אני חיה!


לפני כארבעה חודשים התחלתי לעבוד על פרויקט חדש:

קורס דיגיטלי שנועד לעזור לאנשים להתחיל לאהוב להתאמן, לעזור להתחיל את תהליך מצעדים קטנים של אימון ביתי של 12 דקות כל יום

עם קומבינציות תרגילים מותאמים. קורס שילמד איך לייצר שגרה חדשה וחיובית ולהתמיד בה.


בעוד חמש שנים… אני עם אוצר קורסים דיגיטליים בשפות שונות בכל העולם שעוזרים לאנשים לשנות את החיים לטובה, דרך הספורט!


מודל ההשראה שלי אינה דמות ידועה ומפורסמת…מודל ההשראה שלי היא ילדתי הבכורה, אמיליה! שמהווה עבורי מודל לחיקוי.

כן, כן…. דרכה אני לומדת, רואה את הדברים בצורה אחרת.

אני מאמינה שילדים נולדים הרבה יותר חכמים מהדור הקודם, כלומר מאתנו.

קשה לי להסביר זאת במדויק, אבל אני יכולה לומר בוודאות, שבלעדיה לא הייתי מגיע לאן שהגעתי.

היא נולדה בלידה קשה (חור ריאתי, הפסקות נשימה), אחות שלא ידעה על הרקע שלי אמרה לי: תתמודדי את צעירה יהיו לך עוד ילדים"…

אחרי שהיא שרדה רופאים אמרו שהיא לא תהיה ילדה רגילה (בגלל הפסקות בהספקת חמצן למוח)… והיא נלחמה ושרדה…

כנגד כל הסיכויים ילדה הזאת שרדה!

זה השיעור הראשון שלמדתי ממנה, היא עשתה מה שהיה צריך לעשות, נלחמה על עצמה וניצחה.


כך למדתי דרכה, שהמחלה שלי היא כלום, כך למדתי שהכל אפשרי בחיים ושיש פלאים שלא ניתנים להסבר לוגי.


החלטתי להרות בשנית, מתוך הכלום שהיה לי.

אמיליה מגיל 5 יד ימיני, עושה עבודה של אימא קטנה,

וביחד, עם זאת, תלמידה מצטיינת, פעילה חברתית, מלאה באהבה ונתינה!

ילדה שנותנת השראה לסובבים אותה!


מטרתי העיקרית היא לתת מעצמי לאנשים אחרים, לתרום כמה שיותר לסובבים אותי, ולאלה שאיני מכירה.

עבורי להיות מאמנת זו שליחות.


זה לעזור לאנשים להיות בריאים יותר, שמחים יותר, להוות דוגמה אישית,

איך לנוע קדימה כאשר נדמה שיש רק דרך אחורה!

ללמד כל אישה באשר היא שהיא יכולה הכל!

שיש לה זכות לחלום בגדול, יש לה זכות להגשים את החלומות, יש לה זכות להיות יפה, חטובה, בריאה ומאושרת בלי להיתפשר על פחות מזה!

ללמד לבחור בדרך הנכונה בלי לבטל את עצמה, כך שאחרי כל צעד היא תהיה גאה בעצמה על הדרך שהיא עושה!

וכך, תהפוך לדוגמה עבור נשים נוספות, עבור ילדיה, עבור כל מי שתפגש בדרך.


חמש עקרונות חיי: חמסה, חמסה, חמסה…

1. לראות עולם חיובי!

2. להיות אמיתי עם עצמך – לא לשקר לעצמך!

3. לא להישאר במקום שלא טוב לכם להיות בו!

4. אם תיקחו סיטואציה מורכבת, ותוציאו ממנה רגשות תישאר רק הסיטואציה!

5. לדייק את המטרות ולהשיג אותן בחוכמה, בלי להתפשר על פחות ממה שסימנתם כיעד!


לפייסבוק של אולי שפירא


 © 2016 כל הזכויות שמורות ללילך קרן גרופר פוסט: אולי שפירא תמונה: אולי שפירא

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוסף תגובה או המלצה

*