המעבר (הזמני) מחיפה – ישראל, לקונטיקט – ארה"ב, הצריך שינויים והתאמות, וכמו כל שינוי באשר הוא, קטן או גדול…
הוא גורר אחריו עוד שינויים כאלה ואחרים.
דבר אחד היה לי ברור, אני חייבת למצוא לעצמי מסגרת להתאמן בה, ולשמור על הקצת שפיות שעוד נותרה.
בתחילת המעבר (לפני כשנתיים), כאשר מזג האוויר היה חביב ונעים… הכרתי את רחובות ווסט-הארטפורד דרך הרגליים.
כמה פשוט לנעול נעלי ריצה זוהרות, לעטר את הראש בסרט ניו-אינגלנדי ולצאת לרוץ ברחובות,
להסדיר נשימה, לקחת את הנייד, לשים google maps (אחרת הסיכוי קלוש שאמצא את דרכי בחזרה)….ופשוט לרוץ.
היה בה משהו, בריצה ההיא, שעזרה לי להכיר את המקום, לחייך חיוך אמריקאי לרצים נוספים (כן… כולם רצים פה כל הזמן), ולהרגיש שוואללה… הנה אני, רצה ברחובות ארה"ב.
קילומטר ועוד קילומטר… סליחה מייל ועוד מייל, והמרחקים מתחילים להצטבר ולקבל מימד של אתגר… חצי מרתון קונטיקט (לפוסט אחר).
החורף הגיע בצעדים גדולים ודומיננטיים ….כאילו יום אחד השעון התחלף ועבר מאביב לחורף ואיתו הבגדים בחנויות, שעות החשיכה, וההתכנסות בבתים,
הטמפרטורות קיבלו פקודה, והחלו לצנוח בבת-אחת כלפי מטה, ולדאוג לכך שכל העיר תתכסה בשמלת כלה מפוארת.
אז אחרי שרצתי באפס מעלות ואף במינוס, הבניתי את הרעיון… והגיע הזמן לעבור לאימוני INDOOR.
ואז אז …הכרתי את Natali Thomas !
עוד כשעיינתי בדפי המידע של מועדון הכושר המקומי ה – JCC…
לכדה את עיני תמונה מאתגרת במיוחד, עד היום היא חרותה היטב בזיכרון הצילומי שלי.
דפדפתי קדימה ואחורה, ושוב חזרה אל אותה התמונה שהיה בה משהו מסקרן ביותר .
שונה בתכלית ובעיקר… בעיקר תמונה כזו שאני משתוקקת לבדוק מה עומד מאחוריה, מצדדיה ומלפניה.
והאם, הבחורה שבתמונה היא אמיתית… או שזה פוטושופ…
הפחדים לא אחרו להגיח, אם… ואם אני לא אצליח בכלל לזוז באימון הזה? ומה פירוש השם של השיעור TRAIN INSANE וכן WTF הדבר הזה?
מתמודדת עד הסוף…אז יאללה… מקסימום אצליח!
הגעתי לשיעור של Natalie, חמושה בשני בקבוקי מים, מגבת, ודופק גבוה.
את פני קיבלה Natalie Thomas, כאשר בנדנה מהודקת לקודקודה, כתפיים למות…ובגדי ספורט צמודים הכי צבעוניים שיש.
בהוראות ברורות ובמשפט מחוייך אחד "Welcome to Train Insane".
העדינות שבה, והחיוך האותנטי (יש גם כאלה), גרמו למפלס החששות לצנוח, הבנתי שמדובר במישהי אמיתית, ושאין פה פוטושופ שהיא real.
השיעור החל במוסיקה קצבית והאנרגיות… טוב… פשוט מרגישים אותן.
שתי דקות של קפיצות מהירות על חבל… מה שנראה כתרגיל פשוט… מתברר כלא פשוט בכלל…
תרגילי כוח מתפרץ, במהירויות גבוהות, קפיצות מעל מדרגה, סקווטים נמוכים בהחלט…, ופלאנק על סוגיו וגווניו.
אני… שהיה נדמה לי שאני בכושר… (הרי צלחתי חצי מרתון ועוד לבדי)… גיליתי שמסתבר שאני ממש ממש לא…
ואם הייתי יכולה להעביר במילים את האנרגיות של Natali הן היו מאירות ברגע זה את המסך… אור, אישה שהיא כולה אור אחד גדול!
יצאתי מהשיעור הראשון מוארת,
Natali הציתה בי את הלהבה, והאור שבה נגע בי.
ימי רביעי 09:20 בבוקר, זה היה השיעור הקבוע אליו הגעתי בשנה הראשונה פה.
כל יום רביעי, כמו שעון שווצרי, אני מגיעה לשיעורים, נלחמת על push-up מלחמה ממשית,
מחפשת שרידים של שרירי כתפיים… זכר לימים בהם זחלתי, דומה לתחושת הזחילה שלי בזמן אמת כאן ועכשיו.
כל יום רביעי, בהם Natalie אומרת "?cool beans" ואני אומרת… בעברית צחה "לא!!"…ואין לי מושג אם זה קשור בכלל לשאלה…
כל יום רביעי, שאני מבינה שעומדת לפני אישה מיוחדת במינה,
אחת הנשים שמאירות את עולמינו בטוב, באהבה, בנתינה, באמונה שלמה במין האנושי, בכך שהכל אפשרי,
והיחידה שעוד לא התייאשה מה – push-up שלי.
Natalie עובדת ב – JCC רוב המתאמנים הם יהודים אמריקאיים, ואני? ישראלית! יוצאת מהקווים,
לא עומדת בשורה, הולכת הפוך, והמבטא שלי הכי ישראלי שיש…
"אנחנו זן נדיר"… ולעיתים קצת קשה לעיכול, לא ברור, ושונה בתכלית…
בשיעורים, Natalie שוזרת משפטי מחץ, כאלה שהיא ממציאה ובעיקר כאלה שהיא מאמינה בהם,
לפעמים אני קצת משבשת אותם… ולא תמיד מבינה כל מילה אך הכוונה ברורה באופן חד חד ערכי.
מה לומר לכם?…כל משפט פנינה משובחת:
FITTER – STRONGER – BETTER
YOU RIGHT NOW
היא מאמינה שאני אצלח את ה push-up…
הסברתי ל Natalie שבישראל בעיקר עובדים עם הרגליים.. עובדה הרגליים שלי חזקות!
שנה שנייה בקונטיקט ואני ממשיכה ומגיעה באדיקות בימי רביעי ואליהם מתווספים ימי שישי.
ואם אפשר גם שני ושלישי… פעמיים כי טוב!
אלוהים יודע מאיפה היא ממציאה את התרגילים האלה, אבל כל שיעור, כל שיעור… היצירתיות מתגברת.
Natalie ניחנה ביכולת מכוננת לדייק: הכוונה היא דיוק רגשי, פיזי, ומנטאלי,
כזה שמפתיע אותי כל פעם מחדש ומעלה חיוך לאורך זמן…
אני בטוחה שיש לNatalie את הסיפור חיים הייחודי שלה, את הדרך שהובילה אותה ליכולת ההארה הנוגעת שלה.
הייתי חייבת לבדוק את הסוגייה ; באחד מהימים בעודינו משוחחות על החיים שאלתי "? Natali what is your story"
היא מביטה בי בעודה דוחקת איזו משקולת כבדה ועונה "I don't have a special story",
" Everyone has a story" אני מפצירה בה… וזכות השתיקה נשמרת.
עוד תרגיל, ועוד קפיצה משולבת ב- burpie ביחד עם tuck , והקצב שלה מעורר השראה במיוחד כשהוא מגיע עם המשפט:
Let's rock it out
אז הלכתי לשוטט במרחבי הפייסבוק, להבין מי זו Natalie…
תמונות, סיפורים, חברים, משפטים, אימוג'ים.
גיליתי ש Natalie צעירה ממני בשנתיים, גיליתי ש Natali היא אימא הכי גאה במלוא מובן המילה,
גיליתי שהיא לא תמיד הייתה קפיץ שרירי ומתוח.
גיליתי אהבה, אמונה, פרגון, מקצועיות.
גיליתי חברה לחיים!
Run your race
ואני מושכת עוד 30 שניות בפלאנק שלא נגמר………
"Look at your shoulders" אני שומעת אותה בדיוק בשנייה שעמדתי לשחרר אני עוד מחזיקה…
זוהי Natalie Thomas, רואה את כולם, ויודעת לומר את המשפט שלה בנקודה המדוייקת.
חצאיות טוטו מעטרות את עכוזה ביום חג: אם זה ראש השנה, חנוכה, או פסח.
וכל אימון נפתח ב… "BOKER TOV" וחומוס… כמה שהיא אוהבת חומוס….יכולתי לפתוח חומוסיה.
אני מתחילה לדקלם את המשפטים, להעביר אותם למשפחה שלי, ולהבין שהם למעשה ה"תורה" כולה…
סהר (הבת שלי 13) מצטרפת לחגיגה, החיבור של סהר עם Kaitlyn (הבת של נטלי, 12) הוא המראה המדוייקת של החיבור שלנו .
Fittest of the fit
sleepover של חברות אמת!
סהר ו Kaitlyn זה חיבור מהשנייה הראשונה.
כשיש את זה אז יש וזה פשוט זורם… בלי מאמץ, בלי השתדלות, בלי התאמות… זרימה מוחלטת מושלמת.
ושתיהן מגיעות לאימונים ביחד.
סהר פורחת!
ו Natalie כל משפט שלה, כל הכוונה, כל דחיפה עוד קצת קדימה… מביאה את סהר לתוצאות.
זה מה שקורה כשמישהו מאמין בך ומצליח לשכנע אותך שזה באמת נכון!.
שוהם (בת 10) נדבקת בחיידק והחברות חוגגת. ואופק… אופק (בת 7) בטוחה ש Kaitlyn היא אחותה הגדולה, מצאה חברה עם תלתלים,
?Who are you
The best of the best
החברות מתהדקת,Natalie כבר מבינה את חוש ההומור שלי, סוף כל סוף אני לא צוחקת עם עצמי מהבדיחות שלי…
חוויות נרקמות, חלומות מתחברים, טיולים, שיחות נפש,
כל מה שאהבה אמיתית צריכה כדי לחיות.
חגיגת יום ההולדת שלי, מיכל וליבת (חברותי מישראל), ארגנו לי אחלה חגיגה…בשיתוף פעולה מושלם עם Natalie,
מה צריך יותר מזה?…
באחת מהשיחות שלנו, היא מספרת לי על תיאוריית האור, באנגלית זה נשמע יותר טוב Light.
לכל אחד מאיתנו יש את ה Light שלו, את מה שהוא מביא איתו לעולם, את מה שהוא בורך בו (blessed),
ומי שמעוניין לקבל מה – Light שלנו מוזמן להיות בקרבתינו.
האור הזה נוגע באנשים, נכנס ללבבות, מפיץ את עצמו בעולם, וזהו למעשה הייעוד שלנו, להפיץ את אורנו לעולם.
Natalie הצליחה להאיר אותי ואת משפחתי, במקום הכי קפוא שיש,
בנקודה הכי לבד שיש… קרני האור שלה פגעו בדיוק מירבי, עמוק בתוך הלב שלי.
ואת ה- push up… אני כבר צולחת כמו גדולה!
It's already in you
את סיפור החיים שלה אשאיר אצלה, הוא שלה…
את האור שלה אפיץ לכל עבר, ומי שמכיר אותי (קצת) יודע שאני אלופה בלהפיץ אורות.
את המשפטים שלה אכתוב על גבי הפוסט.
את החברות והאהבה שלנו, אקח איתי כצידה להמשך המסע המופלא הזה שנקרא "חיים".
It's not bigger than you
אני מקווה ש google translate יצליח להעביר את האור שיש בפוסט הזה…
וש Natalie תוכל לקרוא באנגלית מתורגמת, והלוואי שאצליח להאיר את עולמה לפחות כמו שהיא מאירה את עולמי.
!!!Now it's your time, Natalie, It's your trophy
Love you my friend
Already miss you
you are in my heart forever
,yours
Lilach Keren Grupper
A huge "thank you" to Karin Rottenberg who designed the logo and created the video
© 2017 כל הזכויות שמורות ללילך קרן גרופר, פוסט: לילך קרן גרופר, תמונה: לילך קרן גרופר
ואוו מטורף!
לילכי.אין לי ספק שההארה הייתה דו סטרית ונטלי זכתה לא פחות ממך. כתבת מקסים ורגשת. מחכים לאורות שלך בחיפה וגם שתקריני עלינו את האור של נטלי.אין ספק ששתיכן זכיתן בגדול.