google.com, pub-7010878865197159, DIRECT, f08c47fec0942fa0

בניתי לי בית / טרייסי עמרני

16 בנובמבר 2017

אני תמיד יכולה לספר שנפלתי, שברתי, השתקמתי וחזרתי לרכב (וכן, זה קרה עד עכשיו 6 פעמים)

ואני יכולה לספר על התחושה שלי הבוקר, כשהתעוררתי והחלטתי לכתוב.

רכבתי בשישי ושבת, כמובן! כרגע רוכבת במסגרת "20 peaks" לכן… בשישי רכבתי בשוקף, שבת בכוכב הירדן.

כל רכיבה עם אנשים אחרים, רוכבים מכל הארץ: גברים ונשים, את חלקם אני מכירה יותר, חלקם פחות.

מה שייחד ואיחד את כולם היא האהבה לרכיבה, הסבלונות, הקבלה, ההכלה וההנאה.


הבוקר קמתי עם תחושת אנרגיה חיובית שהציפה אותי, תחושה שבא לי לרקוד ולצעוק לעולם ששמח וטוב לי.

זה לא מובן מעליו.

חגיגות ה- 47 שלי הגיעו…


מעדיפה להסתכל על כל דבר כהתחלה ולא סיום לכן, זאת אומרת: שאני מתחילה, בגאווה ואושר, את השנה ה- 48 של חיי.


אני מאושרת מזה שקמתי בבוקר, שאני נושמת, שאני נפגשת עם אנשים מקסימים שמשאירים חותם על חיי,

על שאני מספיקה לעשות את מה שאני שמה שסדרי עדיפות ולהגשים חלומות.

על זה שיש לי משפחה מדהימה ותומכת וילדים שלחלוטין אספו את הנוצות שנתתי להם במשך השנים ובנו לעצמם כנפיים חזקות.


 

 

 

 

 

 

 


למדתי פעם, מזמן… על פיאג'ה ותיאוריית הלבנים.

הוא אמר שבכל נקודת זמן, יכולה להיות חלקיק שניה ועד אין סוף, אנו רוכשים לבנים.


עלינו לבחור את יעוד כל לבנה ולבנה.


האם נבחר לבנות מבצר? טירה? בית? במה נחליט למלא את המבנה?

קופסאות אטומות עם דברים שעליהם נרצה לשמור? אוצרות ירקי ערך? חום, אהבה, זכרונות?


לכל בחירה יש השלכות בסוף הדרך: בנית מבצר, בסוף הדרך תהיה מבודד, מלא פחד ו"מוגן" בחומותיך.

בנית טירה, מלאה אוצרות: בסוף הדרך יהיו לך הרבה אוצרות שווים, בלי אנשים ואהבה שלא קשורה לשווי שלך.

אם בנית בית: בסוף הדרך, תהיה מוקף אנשים, זכרונות, אהבה ותמיכה.


אני בחרתי במודע לבנות בית, לחבק אנשים, כן ממש חיבוק פיזי, לעזור ולאהוב.


בחרתי להיות אופטימית, להבין שאפשר ליפול ללא שליטה, אך הבחירה לקום ולהמשיך הלאה, זו בחירה שלי!

אני בוחרת לחיות עכשיו: להינות, פחות לנקות… ולהתעסק בזוטוט, לבשל ולהאכיל אנשים מכל הלב.

לבלות במחיצת אנשים שמעניקים לי אנרגיה חיובית.

להתרחק ממי שגוזל ממני אנרגיה בניגוד לרצוני.


 

 

 

 

 

 


כן, נפלתי, ריסקתי ברך, ישבתי כמה חודשים בכסא גלגלים…


כן, עבדתי קשה והשתקמתי.

חיפשתי גם בזה את הטוב – למדתי לראות את העולם ממקום אחר.

אח"כ נפלתי, ושלא יהיה ספק, הנפילות טיפשיות, קרוב לבית, במקומות "בטוחים". שברתי יד שמאל,

השתקמתי, קרעתי רצועה מקרבת בירח – השתקמתי וכו'.


האנרגיה, הטבע, הנופים, האוויר, החופש, החברה, הפרגון, התמיכה של חברים בכלל ושל חברים מקהילת האופניים,

גורמים לי לקום על הרגליים ולחזור לרכוב.


תציבו לכם יעדים, תכבשו פסגות,

תחיו!

תהינו!

ותמיד תזכרו הבחירה היא שלכם…


לפייסבוק של טרייסי עמרני


© 2017 כל הזכויות שמורות ללילך קרן גרופר פוסט: טרייסי עמרני תמונה: טרייסי עמרני

  • תגובה / המלצה פורסמה ע"י: איילה אסף

    טרייסי המדהימה! אכן בנית בית שמכניס אורחים באהבה. כ"כ שמחה שפגשתי אותך והכרתי את האישה שמאחורי השם בפייסבוק 😘

    • תגובה / המלצה פורסמה ע"י: ניקול כהן

      אחותי הגדולה והמהממת ! תמשיכי להנות (אבל בבקשה לשמור על עצמך קצת יותר) תמשיכי להיות משענת,כתף
      וחיבוק חם ואוהב…מי יתן ותכבשי כל פיסגה !
      אוהבת 😘

  • תגובה / המלצה פורסמה ע"י: קרן

    האמא של היצורים הקטנים! אני נהנת כל פעם מחדש מהאנרגיות שלך. כייף לקרוא אותך

    חיבוק גדול!

  • תגובה / המלצה פורסמה ע"י: קרן בר יוסף

    את פשוט נהדרת! בשבילך שווה לכופף את כח הכבידה. הוא לא יכול עלייך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוסף תגובה או המלצה

*