google.com, pub-7010878865197159, DIRECT, f08c47fec0942fa0

תמרור ה"אין כניסה" שלי/לילך קרן גרופר

10 בינואר 2020

 

לכל אחד תמרור ה"אין כניסה" שלו… בכל תחום ובכל שלב בחיים ישנם תמרורים שנועדו לגרום לנו לחשוב לפני הפעולה

וישנם תמרורים שנועדו לגרום לנו לצלוח אותם ולעבור לאזורים שרצינו ולא העזנו כי… כל אחד וסיבותיו שלו.


שנים של צפייה באנשים בחדר הכושר לא גרמו לי להתקרב לאזור המשקולות.

זה היה מחוץ לתחום!

כאילו בכניסה לאזור הזה מוצב לו תמרור "אין כניסה!", תמרור האין כניסה שלי!

אין כניסה למי שלא מבין מה הוא עושה שם, אין כניסה כי זה אזור למקצוענים בלבד, אין כניסה כי אף פעם לא הסבירו לי למה כדאי לי להיכנס לשם.

 

 

 

 

 

 

 


אימוני התנגדות? אימוני כוח? משקולות?

הרגשתי התנגדות פנימית לכל הדבר הזה, מה זה מוט? מה זה כלוב? ולמה זה בכלל חשוב… ?


את הפוסט הזה תכננתי לכתוב עוד לפני כשנה וארבע כשסיימתי את הקורס המיוחל במכללה האקדמית של וינגייט וגם אז ראיתי לנגד עיני את תמרור ה"אין כניסה",

הוא שוב הופיע בפני במתכונת של: "עד שלא תכנסי לשם… אני אמשיך לעצור בעדך ולהופיע בדיוק ברגעים המאתגרים"!

כשחזרנו למולדת (לפני כשנתיים וארבע) לאחר שנתיים של מגורים בתוך מקפיא (קונטיקט) החלטתי לממש חלום שהמתין לשובי…

נרשמתי ללימודי "מאמני חדר כושר ובריאות" במכללה האקדמית של וינגייט (שלוחת נשר).


חשבתי שאם רכבתי על אופני שטח, הדרכתי ספינינג ורצתי את חצי מרתון קונטיקט…

הקורס הזה יאפשר עבורי את המעבר המיוחל לאזור ה"אין כניסה" וילמד אותי דבר אחד או שניים על מה עושים שם באזור הדימדומים.

אז נרשמתי!!

שנה שלמה של לימודים דו-שבועיים של פיזיולוגיה, אנטומיה, תורת התנועה, היבטים של פיזיקה, בניית תכניות, הבנה של זמני מנוחה, ובעיקר למידה של עולם מדעי שלם.

לאחר שלמדתי ולמדתי ותרגלתי והצלחתי לעבור לאזור ה"אין כניסה" במהלך הקורס…ובעיקר שאלתי שאלות ואני ממשיכה לשאול גם היום….

לאחר שצלחתי את הקורס המאתגר הזה, את הלמידה של השרירים, הנוסחאות, המנופים, הכוחות הפועלים על גופינו, כיווני התנועה

ובעיקר בעיקר הפנמתי את החשיבות הבריאותית של אימוני התנגדות!

רק אחרי כל הדרך הזו… אני מעיזה ומספרת לכם על התמרורים שלי.

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 


אימוני התנגדות  או בשמם המוכר בז'רגון הלוקאלי, אימוני כוח, מהווים נדבך משמעותי בשמירה על בריאותנו.  כל שריר שאינו מופעל הולך… ונעלם… וככל שאנו מתבגרים (טיבו של הטבע)… זה מה שקורה לנו בגוף, אנחנו פשוט מאוד נחלשים.

הבנתי שתמרור ה"אין כניסה" הוא בראש שלי וגם אם בתחילת המסע חשתי שלא בנוח באזור הזה,

היום אני נכנסת אליו בביטחון, יודעת מה אני עושה בו,

מתאמנת אימוני התנגדות באמצעות תכנית בהעמסה פרוגרסיבית,

מדייקת טכניקה, שואלת שאלות, ממשיכה לשאול שאלות….

מצלמת כדי ללמוד, רואה סרטונים כדי להבין,

מתמידה אמרתי?


 

 


לאחרונה קיבלתי הערות של…"איך את מרימה 70 ק"ג?, זה מסוכן לגב.. הרחם שלך ייפול"…

אז לא, לא התחלתי להרים 70 ק"ג היום.

אני מתאמנת באימוני התנגדות כבר שנה וחצי,

ולאט לאט, באמצעות תכנית אימונים מדויקת, מקצועית, עם תיקונים, עם אכזבות והצלחות,

לאט לאט הטכניקה מתכנסת, השרירים מתחזקים והיכולת להתקדם בסוג התרגילים ובמשקלים עולה.

כן, אני מתאמצת כל אימון מחדש. כן, אתגר הוא חלק מתוך העולם הזה.

כן, להבין מה עושים באזור הדימדומים גורם לי לחשוב, לשאול, לצפות ולהמשיך וללמוד.

כן, גם לי יש מאמנת (וגם למוטי וגם לאופק) והיא מצחיקה, משוגעת ויודעת בדיוק איך לקדם אותי!


תודה לך ענבל אביטל שאת גורמת לי להרים 70 ק"ג!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


תודה לך איתי הר-ניר שאתה עדיין עונה לשאלות שלי!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

תמרור ה"אין כניסה" שלי התחלף לרמזור ירוק תמידי,

אימוני התנגדות הפכו לחלק משגרת הבית.

החלום הבא ….

להוסיף לבית רמזור ירוק עם מקום לאימוני מתח וכלוב אחד…



 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוסף תגובה או המלצה

*