יש לכם סיפור על חיבור עצמי שהתרחש באמצעות ספורט?
סיפור שאחרים יוכלו לפגוש בו את עצמם?
אין הכוונה לספורטאים מקצועיים, גם לא כאלה עם הישגים מרשימים של דקות או שניות.
הסיפור שלכם הוא רק שלכם, ומשמעותו היא קודם כל עבורכם,
התהליך שעשיתם, ההתחברות הפנימית והחיצונית שהתרחשה אצלכם.
כל סיפור כזה מהווה השראה לקוראים אחרים, אתגר שיכול להוביל להעזה ואמונה עצמית.
אז מה עושים?
שולחים אלינו את הסיפור שלכם, בצירוף תמונה ופרטים אישיים.
צוות המערכת יבחר לפרסם את הסיפורים הנבחרים.
השאר… כבר עלינו.
שישי בבוקר, השעה 05:45
השעון המעורר מצלצל
בחוץ יורד גשם שוטף
אני מתלבטת אם לקום ולצאת לרכיבה המתוכננת
קמה ומתארגנת
מסתכלת בהודעות אולי יש ביטול ... כלום...
מארגנת סנדוויץ, חטיף ובננה ומתלבטת
ממלאה מים בשלוקר ומתלבטת
יורדת עם הכלב והגשם מטפטף, מתלבטת
עולה הביתה ומסתכלת שוב בהודעות – יש
גיליתי את הכושר בגיל 23, אחרי פרידה מבת זוג ובתוך המחלה של אבא שלי.
2018 הייתה אחת מהשנים שבהן לא מצאתי את עצמי, עבדתי בבית קפה בתור בריסטה וכל מה שהייתי עושה בין משמרת למשמרת זה להעביר את הזמן.
לאחר הפרידה שמתי
עוד קצת וימלאו לי 42, נשואה ואימא לשתי בנות: שירה ויובל.
אני מאמנת כושר ומלווה אנשים אל האושר דרך הכושר מזה 18 שנים.
אני שמחה לדעת שאנשים מתחברים אליי לאנרגיות, לכריזמה לטירוף וכי אני מצליחה לסחוף איתי אנשים.
במהות שלי אוהבת בני אדם,
אני עמית אבן מאמנת כושר מגבעתיים.
בת לשלושה הורים ואחות לשלושה אחים.
בגיל שנה הוריי התגרשו ואבי נישא בפעם השנייה.
מאז ומעולם חשתי כי אשתו השנייה התייחסה אליי כאל הבת שלה לכל דבר ועניין ואני אליה כאם.
אני בחורה שאפתנית, חרוצה וחייכנית,
אם הגוף שלי היה יכול לדבר, מה הוא היה אומר?
אני סול, בת 36 מירושלים, מנהלת קהילות דיגיטליות במשרד הבריאות ואמא לשניים.
מנהלת את קהילת "בריאה וחזקה" ; קהילת בוטיק לנשים בכושר.
ספורטאית חובבת כבר 7 שנים, לאחר תהליך ארוך של מעבר לאורח
פעם תהית לעצמך למה את עובדת בעבודה שלך?
האם את קמה לעבודתך בחיוך ומצפה ליום הבא?
בפעם הראשונה שתהיתי זה היה בגיל 16.
הייתי תלמידת בית ספר מצטיינת.
בגיל 16 בחופש הגדול אימא שלי לקחה אותי לעבוד שבועיים במפעל הייצור שהיא עובדת בו: מפעל
"אם היו יודעים מי את באמת ... " אמרה לי דמות משמעותית עבורי, בילדותי.
היא אמרה, בלי כוונה רעה. אולם המילים נצרבו עמוק בנשמה.
הבנתי,
בתת-המודע,
שאם "יגלו" מי אני,
הרי שאני אבודה.
על כן המסכות עלו.
ההגנות נבנו.
מבחוץ אני מושלמת-מבפנים- חוששת.
שרק "לא ידעו".
ומה היה "להם" לדעת?
כמה
מנקודת המבט שלי, אני לא ממש בטוחה מי אני.
הגעתי לגיל 43 ואחרי כל כך הרבה שנים של נישואים הורות גידול ילדים אני מוצאת את עצמי מול עצמי ואין לי מושג מי אני ומה אני באמת רוצה.
מנקודת מבט של הסביבה, אני
עברו שלוש שנים מאז שכתבתי בפעם האחרונה ולכבוד ה"מאורע" החלטתי לכתוב פרק ב' כיוון שהרבה מים זרמו מאז.
למי שלא מכיר אותי, שמי יעל תדמור, בת 44, אם חד הורית לליה ולעידו.
אני עוסקת בספורט מעל שש שנים,
ובפעם האחרונה שכתבתי הייתי אחרי
אם התחלת משהו, לכי איתו עד הסוף, אל תעצרי באמצע.
אני מעין גרינברג, בת 26 מהשרון.
מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי פעילה מבחינה גופנית,
ההורים שלי שלחו אולי לחוגי ספורט מהרגע שלמדתי ללכת.
אין ספק שזה תמיד הלך לפניי, מעין הספורטאית, מעין החזקה
תגובות אחרונות