הסיפור שלכם

יש לכם סיפור על חיבור עצמי שהתרחש באמצעות ספורט?

סיפור שאחרים יוכלו לפגוש בו את עצמם?

אין הכוונה לספורטאים מקצועיים, גם לא כאלה עם הישגים מרשימים של דקות או שניות.

הסיפור שלכם הוא רק שלכם, ומשמעותו היא קודם כל עבורכם,

התהליך שעשיתם, ההתחברות הפנימית והחיצונית שהתרחשה אצלכם.

כל סיפור כזה מהווה השראה לקוראים אחרים, אתגר שיכול להוביל להעזה ואמונה עצמית.

אז מה עושים?

שולחים אלינו את הסיפור שלכם, בצירוף תמונה ופרטים אישיים.

צוות המערכת יבחר לפרסם את הסיפורים הנבחרים.

השאר… כבר עלינו.

כשמשקולת אחת יורדת אחרת עולה / חן רסקין
בינואר חגגתי 31, או שאולי בעצם חגגתי שנה, תלוי מאיפה מסתכלים על זה. שנה שבה "נולדתי מחדש", הפכתי את אהבתי הגדולה לכושר ואורח חיים בריא למקצוע ולדרך בה אני צועדת מידי יום. הייתה זו שנה של החלטות אמיצות, שינויים, תהפוכות, קפיצה למים
כשתחליטי זה יהיה זה/ריקי חייט
אני ילידת כרמיאל, בתור ילדה  הייתי מלאה, לא רזה... ואני, רציתי להיות רזה. רזה כמו הדוגמניות. אני זוכרת את עצמי תמיד בדיאטה, מנסה לעשות ספורט  בבית, בעזרת תכניות טלוויזיה. בתיכון לא יכולתי לרוץ סיבוב אחד סביב האצטדיון...האמת שנאתי שיעורי ספורט. אני זוכרת תחרות שחיה בבריכה
דברים קורים כמו שהם צריכים לקרות… / קרול חן
אני מסתכלת על עצמי כאישה אמביציוזית עם שאיפות להצלחה, לצד חיי משפחה וגידול ילדי. לעיתים ונדמה לי... שהסביבה מסתכלת עליי קצת בתור "משוגעת" נראה שלא ברור להם לאן אני רצה ... ספורט תמיד היה חלק מחיי, אך החיבור שלי לריצה מקצועית החל לפני תשע
!I WAS HERE /מיכל כהן
איך הגעתי לרכיבה...? אני קוראת לזה משבר אמצע החיים. מה?! איזה אמצע החיים בראש שלך?! כולה בת 33... אז כן סטטיסטית, ואני מאמינה גדולה בסטטיסטיקות... (תשאלו את המרצים שלי על סטטיסטיקת מועדי ה-ב' שלי) אני באמצע החיים. ככה זה כשההורים מהווים דוגמה אישית למופת לתזונה ואורח חיים בריא. אז
חיוך גורם למעגל של חיוכים / פרי באיו
מהיום שאני זוכרת את עצמי הייתי סוג של טום-בוי, אהבתי ספורט ואקשן, הייתי שובבה וקופצנית, היפריאקטיבית במלוא מובן המילה... בהיותי בערך בת עשר נפתח חוג ג'ודו בשכונה ואני, הלכתי לשיעור ניסיון, ללא ספק זו הייתה אהבה ממבט ראשון...בדיוק כמו בספרים, בסרטים. התחלתי להתאמן בחוג
!SWEAT YOUR WAY TO GLORY / נואל מיצר
הייתי ילדה מאוד שקטה, אפילו די ביישנית. בטח לא ספורטיבית...מאוד מאוד רזה, בעלת מבנה גוף קטן וצנום. באופן יום-יומי ספגתי הערות וביקורות לגבי הרזון שלי בצורה מציקה, ביקורתית וחודרת פנימה (עד היום זה קורה אבל פחות). בגיל הצבא נרשמתי לראשונה בחיי לחד"כ, והתחלתי
סופלה שוקולד / דינה וצלר
מאז שאני ילדה עניינו אותי שני דברים עיקריים: בעלי-חיים, וספורט. התחלתי להתאמן מגיל מאוד צעיר. בכיתה ד' הייתי רצה ארבע פעמים בשבוע, עושה מלא שכיבות שמיכה וכפיפות בטן, פשוט כי נהניתי לראות את השרירים שלי במראה. בכיתה י' התחלתי להרים משקולות, לא ידעתי
ואני רק רציתי…… לרוץ / כרמית לוי בן אדיבה
הייתי ילדה ספורטיבית, "טום בוי" ששיחקה עם בנים, התעמלתי קרקע עד בערך גיל 12, מגיל 13 עברתי לתחום האתלטיקה הקלה- ריצה (תחרויות שדה וכד') כמובן, שהייתי בנבחרת של הבנים... כי בתיכון שלמדתי בו לא הייתה נבחרת אתלטיקה לבנות... בזמן שירותי הצבאי לא ממש
אישה חזקה / גל דנון
לקרוספיט הגעתי לגמרי במקרה, באמת... אילו הייתי יודעת מה זה קרוספיט, כנראה שלא הייתי מנסה בכלל, כנראה שהייתי מוותרת על התענוג מראש. למזלי, לא באמת ידעתי מה זה... באותה התקופה ניסיתי לחזור לרוץ, אחרי פציעה שהגבילה אותי לתקופה די ארוכה. ואם להיות כנה עם
הכל בראש / קרן שחר
מרגע שלחצתי על "משתתפת" בפייסבוק לא היה יום שבו לא חפרתי לגיא בעלי. בשקדנות של תלמידה חרוצה למדתי את כל הטיפים האפשריים מסרטונים של רוכבים, השגתי הקלטה של מישהו שרכב את המסלול והסתכלתי עליה שוב ושוב כדי להבין איפה צפויים קשיים בדרך. הלילות